המדובר באחד המקצועות היחידים בו התקנים כוללים אחוזים בודדים. כך שתוכלו למצוא עו"סית ב17% משרה. אחרת ב25% משרה וכמעט 20% מהם בחצי משרה. בפועל חסרים כמעט 1000 עובדים סוציאליים במערכות הרווחה של מדינת ישראל.
המספרים מפחידים
כמעט 20000 עובדים סוציאליים עובדים במערכת השירותים החברתיים בישראל, כ90% מהם נשים שמרביתם מתהדרות בלימוד רב שנים ובתואר שני, ממוצע התיקים עומד על כמה מאות לעובד סוציאלי וממוצע השכר לא גבוה בהרבה עם אלפי שקלים בודדים בחודש.
סיירת מטכ"ל חברתית
לרגל יום העובד הסוציאלי הבינלאומי אני מבקש להאיר זרקור על אחד המקומות החשובים אך המוזנחים במערכת הסולידריות והחברה הישראלית.
על מי שנמצאות בליבת העשייה החברתית. אמונות על החוליה החשובה ביותר בשרשרת העירונית. מסייעות לחוליה החלשה ביותר בחברה בה אנו חיים. אחראיות על קידום שיוויון חברתי. איכות חיים. וביטחון האישי לכל דורש אך זוכות ליחס ולתנאים לא תנאים כאלה שבאופן אבורדי לעיתים הופכים את העובדת עצמה למי שצריכה לסיוע על מנת לסגור את החודש.
המדובר במקצוע הנוגע באנשים ובנימי נפשם. ומחייב התמקצעות בטיפולים. הנגשת זכויות וסיוע במימושן. מערת השירותים החברתים בישראל מטפל גם בניצולי שואה. גם במשפחות עם צרכים מיוחדים. כמו כן גם בנפגעי אלימות ופגיעות מיניות. גם בנוער בסיכון. באפוטרופסות. בסדרי דין. ובלקוחות קצה. אך ללא שום פרופורציה ביחס ובשכר.
המבוגר שמאמין
עובדת סוציאלית חייבת לזכות באמונו של הפרט הצועד לחדרה בחשש. בתקווה כי תהיה איתו בטוב וברע. לשמור על סודותיו הכמוסים ביותר של האדם. ולראות את מי שאף אחד במדינה לא רואה אותם. כל אדם הוא עולם ומלואו וזקוק למבוגר שיאמין בו. אלו שיכולים לשנות עולמות חייבים לקבל את הכלים לכך.
שנתיים של קורונה רק הדגישו את הצורך בעובדים טובים בתחום הן בשגרה והן בחירום. יום ההוקרה לעובדים הסוציאליים שחל השבוע הינו אירוע המהווה הן זכות והן חובה עבור המדינה ונועד להכיר ולהוקיר את פועלם של אנשי סיירת המטכ"ל החברתית של המדינה, העובדים הסוציאליים הנמצאים בחזית האמיתית של ההתמודדות מול המצוקות החברתיות והכלכליות. אך היום הזה לא מספק כל עוד שאר 364 הימים בשנה הופכים את מי שבחרו לעסוק בליבת העשייה החברתית של המדינה לעבדים מודרניים. תתעוררו לפני שיהיה מאוחר מידי.