דנה ברגילנשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בפתח ועידת החינוך הלאומית ה-3 של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומקור ראשון שמתקיימת בבנייני האומה בירושלים. בתום דבריו- הוענק לנשיא תנ"ך גדול ואות יקיר הרשת.
הנשיא שיבח בדבריו את החינוך בציונות הדתית כבוגר חינוך זה- "גם אני זכיתי ללמוד במוסדות של הציונות הדתית ולשאוב מערכיה ואחותי אף הייתה קומונרית בהרצליה ואת מה שראינו אז אנו רואים גם היום כיצד הקימה הציונות הדתית אליטה של ממש. כיצד במשך עשרות בשנים אתם מילאתם ועודכם ממלאים ותמלאו את חלקכם במימוש הייעוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי."
הנשיא קרא בדבריו לציונות דתית, מעורבת, משלבת ופתוחה- "אין ספק, בדבר היסודות היציבים והשורשים החזקים של החינוך הממלכתי-דתי, שורשים שממלכתם המופלאה נובעת ממהיגותו ומחשבתו של צבי נריה זצ"ל והיא ניכרת בכל השורשים שמניבים פירות נהדרים. אבל על בסיס היסודות הללו, ובגלל היסודות האיתנים הללו, אני חושב שהחינוך הממלכתי-דתי צריך להתחיל ולהתבונן הלאה, לחפש ולבנות את הקומות הנוספות, כדי להבטיח שהממלכתיות לא תיסוג מפני הקיטוב. כדי לוודא שהאתוס המלכד והערכים המשותפים לא ישכחו. וכדי לחזק את החוסן הלאומי שלנו שלא ילך ויתכרסם. אנו זקוקים לספינות הדגל שלנו ואנו זקוקים לציונות דתית מעורבת, משלבת ופתוחה."
הנשיא הביע את ציפייתו מהחינוך כיום בציונות הדתית- "בימים אלה של פוסט מערכות בחירות ממושכות, כאשר הניכור בין קבוצות ואנשים מעמיד ומטריד, אנו מצפים מהחינוך הממלכתי-דתי, בוודאי במוסדות בני עקיבא, להיות מגדלור ומופת של ערכים וסובלנות, של הושטת יד לאחר, של זיהוי הכאב החברתי ומתן מזור ומרפא.החינוך הממלכתי-דתי, זה שלמדתי בו, אינו נקרא כך במקרה. הוא מביא לידי ביטוי את אותו מקף מחבר וידוע הגורם לכך שהממלכתי לא מוריד כהוא זה מהדת והממלכתי לא מוריד כהוא זה מהממלכתיות, הרי אין סתירה בין ממלכתיות לדתית.נהפוך הוא. בדיוק כמו שאין סתירה בין יהדות לדמוקרטיה, אני מאמין שאני מדבר בשם כולנו שאני אומר שהיהדות והדמוקרטיה שואבות זו מזו."
הנשיא הציג את החזון אותו ינק מסבו , הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי הראשון למדינת ישראל- "למדתי על החשיבות של חיזוק הזהות היהודית והדתית והגאווה בזהות הזאת, ולכן אנו גם גאים כמשפחה של כל כך הרבה מוסדות של בני עקיבא, נקראים על שמם של בני משפחתנו, בוודאי של הרב הרצוג. לצד זאת הדגיש הרב הרצוג תמיד את חשיבות היציאה מגדרות צרות, את ההבנה שהמפגש עם האחר וזהות בעמדה ובדעה הוא בסיס לא רק לשיתופי פעולה אלא להעמקת וחיזוק הזהות, שאין בושה ללמוד ולהעמיק חקר בעולמות תוכן שמחוץ לעולמך המיידי. להבנתי זו המהות של החינוך."
הנשיא צייר את החזון שלו לחיבור והורדת הגדרות בחינוך-"לצערי, קיימת לא פעם תחושה שלאורך השנים החינוך הממלכתי-דתי הקיף עצמו ביותר מדי גדרות, הוא אינו לבד כמובן, כך נהגו כל זרמי החינוך האחרים, אבל גם את הישיבה והאולפנה מקיפות פיזית ומטאפורית גדרות מגוננות, ומפני תכנים שונים וזהויות אחרות ואפילו תרשו לי מפני מורכבות החברה הישראלית שהיא מורכבת ומגוונת ביותר. לכן זהו האתגר החינוכי הגדול שלכם בעת הזו, למצוא את הערך במורכבות ולמנף אותה, את הגדרות הללו להתאים לאתגרי השעה. אם חפצי חיים אנחנו, אם עתידנו המשותף במדינה היקרה שלנו חשוב לנו, אנו חייבים להיפתח גם אל האחר, להכיר, לחבר ולא לחשוש אפילו להיפגש. לא כאילוץ או גזרת גורל, אלא מלכתחילה כשותפות גורל, כי הרי כולנו חיים פה יחדיו וכולנו רוצים שילדינו יהיו כשירים וערוכים להשתלב בחברה הישראלית על כל גווניה ואתגריה. זהו צו השעה שכולנו צריכים לנסות ולהתגייס על מנת להנמיך את החומות, לגשר על הפערים, להכיר, ללמוד, לא לרכך את הזהות חלילה, אבל לחזקה ולהעשירה.זו בוודאי שליחות חשובה ביותר של מי שמרביץ תורה ותלמידיו, של אשת החינוך ואיש החינוך וזו תמצית הייעוד לעת הזאת.
