פטריגיום – למה חשוב לפנות לטיפול בהקדם?

פטריגיום הינו אחת ממחלות העיניים הנפוצות יותר במדינות ובאזורים בעלי אקלים חם, יבש ומאובק, בעלי חשיפה מרובה לשמש. פטריגיום ( או בעברית: תבלול) הוא תהליך בו לחמית העין (קרי החלק הלבן של העין) הולכת ומתנוונת באופן הדרגתי אך מתמשך. הסימפטומים של הפטריגיום כוללים ריבוי כלי דם על גבי הלחמית וכן הופעתה של רקמה חולה הנראית כמו משולש, באזור הקרוב לעף. על פניו, מדובר בתופעה שלא אמורה להפריע יותר מדי – שהרי אין ברקמה החולה להשפיע על הראייה באופן ממשי. עם זאת, בחלוף הזמן ובהיעדר טיפול ראוי, המשולש המופיע בזווית העין יוצר תחושות של גירויים ואי נוחות מתמשכים. בהמשך, עלולים להופיע ירידה בחדות הראייה, קושי בשימוש בעדשות מגע וכן פגיעה אסתטית.

הטיפול בפטריגיום

כל עוד הפטריגיום לא התפתח, יש אפשרות לטפל בו באמצעות תחליפי דמעות וכן תכשירים להפחתת הדלקת. כאשר הפטריגיום מתפתח וכבר נוצרת רקמה חולה ממש יש צורך בניתוח להסרת פטריגיום.

התפתחות פטריגיום

פטריגיום כאמור מתפתח בעיקר באזורים יבשים, לחים ועתירי שמש. באוסטרליה, למשל, שיעורי הפטריגיום עומדים על 15%-18% בשל תנאי מזג האוויר. חשיפה ממושכת לקרינה של UV מהווה כיום את הסיבה העיקרית להתפתחות פטריגיום.

קרני השמש פוגעות בגבול שבין הקרנית והלחמית כך שריכוז האור באזור גדול יותר מאזורים אחרים עד פי 20. ריכוזי האור הגבוהים אינם בריאים לעין כך שעם הזמן החולף, מתפתחת רקמה חולה היוצרת בתורה את מראה המשולש בזווית העין.

גורם נוסף שיכול להוביל להתפתחות פטריגיום הוא דלקות כרוניות מסוגים שונים. דלקות אלו, ויובש בעין במיוחד גורמות להתפתחות של תאים פתולוגיים בלחמית העין וכן הפרשה של ציטוקינים ואנזימים אחרים המביאים להתפרקות הרקמה הבריאה וכן להפעלת תאי פיברובלסטים. הפעולה המשולבת של שני אלו גורמת, בתורה, לשינויים כרוניים וכאשר אלו אינם מטופלים כיאות, יש צורך בניתוח.

איך תדעו שמדובר בפטריגיום?

ראשית, שלא כמו בתופעות אחרות הפוגעות בעין, נגע של פטריגיום מופיע בעיקר בזווית העין, בחלקה הפנימי, ובעל צורה אופיינית של משולש או כנף. המראה הוא כשל כנף היוצא מאזור הלחמית אל הקרנית. תחילה, עלולה להופיע צורה קטנה של כנף או משולש אולם עם הזמן, הדלקת הולכת ומתפשטת וכבר מכסה כמעט את כל שטח הלחמית. בשלבים אלו כבר כמעט יהיה בלתי אפשרי להתעלם מהמטרד בשל תחושות הגירוד שהוא מעורר בעין, וכן הקשיים התפקודיים שהוא מסב לאדם. בשל סיבות אלו רצוי לפנות לרופא כבר בשלבים המוקדמים על מנת למנוע את הצורך בניתוח.